מונחת לפני בקשה להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית שבכותרת לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז, כך שתדון לפני כב' השופט עופר גרוסקופף הדן בבקשות דומות לאישור, אשר הוגשו כנגד חברות הדלק "סונול", "פז" ו"דלק". הבקשה להעברת הדיון הוגשה לפי סעיף לפי סעיף 7 (א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "
החוק" או "
חוק תובענות ייצוגיות").
1.
רקע הדברים
הבקשה לאישור התובענה הייצוגית שבכותרת הוגשה לבית משפט זה ביום 30.8.12 (להלן: "
בקשת האישור"). במסגרת בקשת האישור טוענת המבקשת, כי לקוחותיה של דור אלון אנרגיה ישראל (1988) בע"מ (להלן: "
דור אלון"), אשר ערכו עמה הסדר תדלוק בשם "ספידומט", במסגרתו הותקן התקן תדלוק ברכבם (הידוע בשם הגנרי דלקן), או שקיבלו כרטיס תדלוק, שילמו מחיר גבוה יותר לליטר סולר לעומת לקוחות מזדמנים. על פי הטענה,
דור אלון הפרה את חובת תום הלב בקיום ההסכם והטעתה את לקוחותיה, הן בטרם כריתת ההסכם והן לאחר כריתתו.
טענות דומות לאלה הנטענות בבקשת האישור שלפני נטענו בבקשות לאישור שהוגשו כנגד חברת "
סונול" והן מתבררות לפני כב' השופט גרוסקופף בבית המשפט המחוזי מחוז מרכז: ת"צ 53368-02-11
ניצנים גנים בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ ות"צ 38620-11-11
הדר תעשיות דפוס בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (להלן, ביחד: "
הבקשות כנגד סונול").
טענות דומות הועלו גם בבקשות לאישור שהוגשו כנגד חברת "
דלק" (ת"צ 20119-08-11
סולמי - לביא, משרד עורכי דין ואח' נ' "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ ות"צ 4649-09-11
סי.ג'יי.קט בע"מ נ' "דלק" קמעונאות, שותפות כללית ואח' חברת הדלק הישראלית בע"מ, להלן, ביחד: "
הבקשות כנגד דלק") וכן בבקשה לאישור שהוגשה כנגד חברת "
פז" (ת"צ 15371-10-11
נירם חומרי גלם וציוד ספורט בע"מ נ' פזומט מקבוצת פז ואח', להלן: "
הבקשה כנגד פז"). הבקשות כנגד
דלק והבקשה כנגד
פז הוגשו לבית משפט זה; הבקשות כנגד
דלק נקבעו לפני כב' השופטת אביגיל כהן והבקשה כנגד
פז נקבעה לפני כב' השופטת ענת ברון.
לאור זאת, הגישה
סונול לכב' נשיא בית המשפט העליון א' גרוניס בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1964 (להלן: "
התקנות"), לאיחוד הדיון בחמש הבקשות לאישור תובענות ייצוגית שהוזכרו לעיל. בהחלטת כב' הנשיא גרוניס מיום 4.6.12 נדחתה הבקשה מחמת שיהוי. במסגרת החלטתו, ציין כב' הנשיא, כי:"
על פני הדברים דרך המלך לאיחוד הליכים המתבררים לפי חוק תובענות ייצוגיות היא לפי סעיף 7(א) לחוק
". אולם, נקבע כי בנסיבות המקרה אין טעם לקבוע מסמרות בעניין היחס שבין סעיף 7 לתקנות לבין סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, שכן די בשיהוי כאמור שנפל בבקשה על מנת להביא לדחייתה. עם זאת, בית המשפט העליון לא התעלם מהדמיון שבין בקשות האישור השונות, בציינו כדלקמן (בש"א 2740/12
סונול ישראל בע"מ נ' ניצנים עיצוב גנים
בע"מ):
"בחודש
פברואר
2011 הוגשה
לבית
המשפט
המחוזי
מרכז
בקשה לאישור
תובענה
ייצוגית
נגד
סונול. הבקשה
הוגשה
על
ידי
המשיבה 1.
בבקשה
נטען,
כי
סונול
הטעתה
את
הלקוחות
הקשורים
עימה
בהסכם
לרכישת
דלקים
באמצעות
מתקן
הידוע
בכינוי 'דלקן', בכך
שגבתה
מהם
מחיר
עבור
ליטר
דלק
הגבוה
מן
המחיר
המשולם
על
ידי
לקוחות
מזדמנים. בבקשת
האישור
נטען, בין
היתר, כי
בהסכמים
שכרתה
סונול
עם
לקוחות
הדלקן
הציגה
סונול
מצג
שווא
לפיו
היא
תגבה
מהם
מחיר
נמוך
מזה
המשולם
על
ידי
לקוחות
מזדמנים. בחודש
נובמבר
2011 הגישה
המשיבה
2
בקשה
נוספת
לאישור
תובענה
ייצוגית
נגד
סונול, בה
הועלו
טענות
דומות
לאלה
שהועלו
בבקשה
הראשונה.. מכל
מקום, אף
הבקשות
נגד
דלק
ופז
נוגעות
למחיר
הדלק
שהן
גובות
מלקוחותיהן
הקבועים
המשתמשים
במתקן 'דלקן'. בכל
הבקשות
נטען, כי
המחיר
שנגבה
מלקוחות
מזדמנים
הינו
נמוך
מזה
שנגבה
מלקוחות
ה'דלקן'."
החלטתו של כב' הנשיא בבקשת האיחוד שהגישה
סונול הובאה לפני כב' השופטת ענת ברון וביום 29.7.12 נתקבלה החלטתה, לפיה יש להעביר את הבקשה כנגד
פז לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז, הדן בבקשה כנגד
סונול.
על רקע זה, ובסמוך לאחר שהגישה את בקשת האישור, הגישה המבקשת ביום 4.9.12 בקשה להעברת הדיון בבקשת האישור לבית המשפט המחוזי, מחוז מרכז. יצוין, כי בקשת האישור הוגשה מלכתחילה לבית משפט זה בשל תנית השיפוט הקיימת בהסכמים שבין דור אלון לבין לקוחותיה.
בינתיים, ביום 17.10.12, התקבלה החלטת כב' השופטת אביגיל כהן על העברת הבקשות כנגד
דלק לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז, כך שהלכה למעשה נותרה רק הבקשה כנגד
דור אלון בבית משפט זה, בעוד כל יתר הבקשות, כנגד
סונול,
פז ו
דלק, קבועות לפני כב' השופט גרוסקופף.
2.
טענות הצדדים
המבקשת טוענת, כי הטענות כנגד כל חברות הדלק הינן טענות זהות במהותן. על כן, איחוד הדיון בהן, או לפחות איחוד הדיון בהן תחת מותב אחד, הוא עניין מובן מאליו ומתבקש לאור הוראות סעיף 7 (א) לחוק תובענות ייצוגיות.
דור אלון טוענת, כי נסיבות בקשת האישור שהוגשה כנגדה שונות מהותית מהנסיבות בהליכים האחרים וזאת לאור המערכת ההסכמית הספציפית שבין המבקשת (והקבוצה שאותה היא מבקשת לייצג) לבין
דור אלון.
דור אלון טוענת עוד, כי אף אם יקבע כי קיימות, לכאורה, שאלות משותפות של עובדה ומשפט בכל ההליכים שהוגשו, הרי שלאור השלב הדיוני המתקדם שבו מצויות בקשות האישור המתבררות לפני כב' השופט גרוסקופף, אין זה מוצדק להעביר את בקשת האישור שהוגשה נגדה.
במענה לטענות
דור אלון טוענת
המבקשת, כי טענות דומות לאלו הועלו לפני כב' השופטת ברון ונדחו על ידה ואין בטענות אלה נימוק מספיק לדחיית הבקשה נוכחית.
3.
העברת הדיון מכוח סעיף 7 (א) לחוק תובענות ייצוגיות
סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות, שמכוחו, כאמור, הוגשה הבקשה להעברת הדיון, עניינו במצב שבו הוגשו מספר תובענות ובקשות לאישורן כייצוגיות בנושאים דומים. סעיף 7(א)(1) לחוק קובע, כי אם "
מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא... להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת...".
סעיף 7(א)(2) לחוק מוסיף וקובע, כי אם הקבוצה שבשמה הוגשה בקשת האישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה הקודמת, יורה בית המשפט על העברה כאמור.
התכלית שביסוד סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות היא לרכז בידי מותב אחד את הדיון בתובענות שבבסיסן שאלות דומות, בפרט כאשר הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה זהה. זאת, מטעמי יעילות הדיון והמערכת השיפוטית, וכמובן טובת הקבוצה שעניינה נדון (ראו ע"א 5503/11
דבח נ' דינרי, פסקה י"ח לפסק דינו של כב' השופט א' רובינשטיין (ניתן ביום 18.1.12)). ככלל, סעיף 7(א) מורה כי בהתקיים התנאים הקבועים בו, הבקשה לאישור תובענה ייצוגית המאוחרת בזמן, תועבר למותב שבפניו קבועה הבקשה הדומה או הזהה הקודמת בזמן.
ההליכים המתנהלים לפני כב' השופט גרוסקופף בבית המשפט המחוזי מרכז וההליך שלפני עוסקים בנושא זהה. הטענה הנטענת בכל אחד מההליכים הינה כי חברות הדלק גבו מחיר גבוה יותר מלקוחות שרכשו מהן "דלקן" לעומת לקוחות מזדמנים.
דור אלון טוענת, כי אף שמדובר בנושא דומה, הרי שקיימת מערכת הסכמית ספציפית בין המבקשת (והקבוצה שאותה היא מבקשת לייצג) לבין
דור אלון. טענה דומה נטענה על ידי
פז בהליך שנדון לפני כב' השופט ענת ברון.
פז טענה, כי אף ששני ההליכים נסמכים על הטענה שלפיה
סונול ו
פז הציגו מצגי שווא כלפי לקוחותיהן, הרי שלצורך בירור טענה זאת נדרשת בדיקה והתייחסות ספציפית למצגיהן של כל אחת מחברות הדלק בנפרד, כאשר אין ולא יכול להיות חולק כי מדובר במצגים שאינם אחידים. כב' השופטת ברון דחתה את הטענה בציינה, כך: